موقع الوديان
זה המקום לציין כי מעבר למילה הכתובה בפסקי הדין, הרי שבפועל מדובר בסיפור אנושי מרגש, שתכליתו מאבק עקרוני כנגד רשויות האכיפה במצב דברים שהוא כמעט בלתי אפשרי.
משרד עורכי הדין רונן יאיר ויראת בנדלק קיבל על עצמו ייצוגם של 16 משפחות מהמושב רמות אשר ביום בהיר אחד הוגש כנגדם (כולם) כתב אישום שעיקרו בניה שלא כדין, שימוש שלא כדין וחריגות מתכנית, עבירות שהתגבשו לפני למעלה מעשור שנים.
מושב רמות נוסד בשנת 1969 והינו מושב חקלאי תיירותי במערב רמת הגולן. בשנותיו הראשונות התפרנסו חבריו מענפי חקלאות שונים. במרוצת השנים, עם שקיעת רווחיות ענפי החקלאות, החל המושב להתפתח בענף האירוח הכפרי, כאשר חברי מושב רבים הקימו ביתני אירוח (צימרים) וחלקם היו אף מבין ראשוני מקימי חדרי האירוח בארץ ובגולן במיוחד.
במסגרת ההליכים, הן בבימ”ש השלום והן בבימ”ש המחוזי טענו התושבים במסגרת טענות הגנה מן הצדק, כי למרות הכנתם של “תיקים ורודים” והגשתם לוועדה המקומית לתכנון ובניה, אך בהיעדר תכנית מתאימה, לא נתקבל בידם היתר שבדין. יחד עם זאת ביתני האירוח נבנו בעידוד הרשויות, לרבות רשויות התכנון והבניה, אשר במקביל להגשת כתבי האישום אישרו הגשתה של תכנית מתאר חדשה, אשר תכלול בתוכה את המבנים הקיימים בשטח, אף אם אלה נבנו בפועל ללא היתר כדין.
כן נטען, כי במשך שנים שררה מציאות של “הבנות” עם רשויות התכנון והאכיפה והעדר נקיטת צעדי אכיפה, התנהלות אשר יצרה סוג של הבטחה שלטונית כלפי המערערים והסכמה שבשתיקה להמשיך ולהפעיל את מתחמי האירוח, כאשר כעת, שינו הרשויות מהתנהלותן, והגישו כתבי אישום באופן קולקטיבי כלפי כל חברי המושב המפעילים חדרי אירוח.
במסגרת ההליכים הארוכים, הובאו בפני בית משפט השלום טיעונים ארוכים ומפורטים בקשר להגנה מן הצדק, לנסיבות ולדרך התנהלותם מול רשויות האכיפה, ובעיקר את העובדה כי למעלה מעשור שנים לא נאכפה כנגדם הבנייה הלא חוקית. נהפוך הוא אף במקרים מסוימים קיבלה את ברכת הרשויות בהסכמה שבשתיקה.
למרות שלל הטיעונים ולאחר שנשמעו עדים לעניין הנסיבות, מקום בו הנאשמים הודו כולם בסעיפי האישום שהוגשו נגדם, עדיין קיוו כי ביהמ”ש השלום ייעתר לבקשתם, והתחשב במציאות התכנוניות של הישוב, כמו גם בגיבושה של תכנית מתאר אשר קורמת עור וגידים, וישית עליהם נוכח מצבם ובנסיבותיהם האישיות, איש איש, קנסות סבירים שישקפו ויאזנו בין הדרישה הלגיטימית והחוקית לאכיפת דיני המקרקעין לבין נסיבותיה של כל משפחה ומשפחה.
למצער, לא כך קרה. בימ”ש השלום גזר על הנאשמים, משפחות שלמות, קנסות כספיים אדירים במאות א